לא בכדי תחום הגישור רווח ונהוג בישראל בעיקר בתחום המשפחה. המקום והחשיבות שתופסת הלכידות המשפחתית בחברה בישראל בוודאי תורמים לכך. כאשר מדובר במשפחה הפן הרגשי הוא ברור, גם הצורך לחשוב על הקשר המשפחתי ככזה שימשיך בעתיד הוא כמעט מובן מאליו.

• כאשר מדברים על סכסוך משפחתי אנו מדברים על רבדים עמוקים ביותר של סכסוך, לפחות מהבחינה הרגשית בין אם מדובר על פרידה וגירושין או על סכסוך עקב נושאי ירושה.

• סכסוכים משפחתיים יכולים להיות במגוון תחומים: פרידה וגירושין, צוואות וירושות, סכסוכים בין אחים עקב טיפול בהורים נתמכים, סכסוכים בעסקים משפחתיים וכן הלאה. אולם, יהיה מקור הסכסוך אשר יהיה, סכסוכים במשפחה הינם בעלי מאפיינים ייחודיים מסכסוכים אחרים. הרובד הרגשי בעת סכסוך במשפחה הוא עמוק ביותר שכן, בדרך כלל מידת הקרבה, האמון והציפיה שהיתה לנו מהצד השני עד פרוץ הסכסוך, היא עמוקה ביותר וכבדת משקל בבואנו להתמודד עם הצד השני. הרבה פעמים נמצא שכעומק היחסים והקרבה כך עומק האכזבה והמשקעים הנוצרים.
• פעמים רבות נמצא כי בסכסוך משפחתי קשה לצדדים, יותר מן הרגיל, להגיע למקום של הדברות פתוחה וקשובה ונמצא כי דווקא במקום שהיינו מצפים לפייסנות ולפשרנות נמצא התבצרות בעמדות ואף דחיית כל ניסיון להתקרבות.

עם זאת, כאשר מדובר במשפחה קלישאות מוכרות הופכות להיות עובדות משמעותיות:

"אתה יכול להתגרש מאשתך, אבל לא מגרושתך.." אין ספק שמי שחושב כמה צעדים קדימה, מבין שהזוגיות אולי
נגמרה, אבל ההורות נמשכת לעתיד ולמשפט זה יש משמעות עמוקה עבורו. "גישור במשפחה בכדי שנשאר משפחה", כמה מאתנו מכירים משפחות שהסכסוך שפרץ לפני דור או שניים נגרר
עד היום.
במגזר החקלאי נושא זה מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בנחלות ובסוגיה של "בן ממשיך".

• סכסוך במשפחה שלא מטופל כראוי יכול להביא לקרע משפחתי במעגלים נרחבים במשפחה, מעבר לצדדים הראשוניים לסכסוך. יהיה נושא הסכסוך אשר יהיה, התנהלות הסכסוך והצטרפותם של בני משפחה נוספים כצדדים תומכים או מתנגדים ובעקבות זאת פניה לערכאות משפטיות כדי לחפש את 'הצדק' או את 'האשם' גורמת להסלמה נוספת ולהתבזות פומבית של כל המעורבים בסכסוך.

יחד עם ההכרה בכך שסכסוכים בכלל וסכסוכים במשפחה בפרט הם חלק בלתי נפרד מחיים אנושיים,
ניתן בהחלט למנוע סחף והסלמה ולמצוא דרך ליישוב הסכסוך או ליצירת איזונים חדשים בין הצדדים במחלוקת.

גישור לפרידה ולגירושין

בשלב ראשון מהווה הגישור בין בני הזוג הזדמנות טובה לבחון קודם כל האם נכון להם להיפרד או אולי מוטב שישארו ביחד. לא פעם בני זוג נמצאים בהליך טיפולי, או ללא טיפול, במצב שעדיין לא החליטו האם ברצונם להיפרד. עם זאת, יש להם חששות מהעתיד לקרות. לכן, ניתן לדבר על אפשרות להמשיך ולשמר את התא המשפחתי תוך קיום דיאלוג והגעה להסכמות מה יקרה במקרה של פרידה ולגבש את ההסכמות לכדי הסכם פיוס ושלום בית ולחלופין הסכם גירושין.

• הליך הגישור הוא הליך ממוקד, ענייני וממצה ואפשר במסגרתו להגיע להסכמות העשויות להקל על החיים המשותפים מעתה ואילך. כמובן שהליך זה אינו בא להחליף טיפול במידה הצורך, אבל הוא בהחלט יכול לסייע לבני הזוג בחיי היום יום.
• במסגרת הליך הגישור מתמודדים בני הזוג עם סוגיות חשובות בחייהם המשותפים ובכך ניתנת להם ההזדמנות לבחון את עמדותיהם, לזקק את החשוב להם ביותר, לקיים דיאלוג על הפערים ממקום מכבד ומאפשר ולהגיע להסכמה על הסוגיות השונות. פרידה בהסכמה גישור משפחתי מאפשר לזוגות להיפרד בכבוד ובדרך של הבנה, דבר שיאפשר המשך שיתוף פעולה והורות משותפת איכותית ואפקטיבית יותר.
  
• התאמה אישית: בגישור אין פתרון "בית ספר" אחד ויחיד הנכון לכל, אלא מגוון פתרונות אפשריים המותאמים אישית לכל זוג ולכל משפחה.
• טובת הילדים: במהלך הגישור מבררים בני הזוג בעזרת המגשר, ובמידת הצורך בעזרת גורמים טיפוליים, מה רצוי לילדיהם, ומגיעים לפתרונות המבטיחים את טובת הילדים.

לא בכדי הגישור המשפחתי היה בין התחומים הראשונים שהתפתחו בגישור בישראל, שכן הגישור הינו כלי אשר
לוקח בחשבון את הפן הרגשי ואת מרקם היחסים במשפחה.

גישור בסכסוכי צוואות וירושות

• לכתם של אב או אם הוא אירוע מצער, קשה ועוצמתי אשר יכול לערער את יציבות המשפחה המורחבת כולה. מלבד הקושי המובן מאליו העולה מן הפרידה עצמה, לא פעם נלווים לאירוע מתחים ומחלוקות סביב נושא חלוקת עזבונו של הנפטר. לעיתים השאיר הנפטר צוואה המורה כיצד יחולק עזבונו ולעיתים אין צוואה כזו בנמצא. לעיתים הסיבה להשארת צוואה או לאי כתיבת צוואה יכולה להיות זהה, הרצון או קושי להתמודד עם הנושא באופן שלא יגרום מחלוקות במשפחה.
• גם אם נותרה צוואה וגם אם החלוקה תעשה על פי חוק, הרי שלכל אחד מבני המשפחה יש ציפייה שונה, צרכים ואינטרסים שונים לגבי העיזבון. כמו כן, ישנם מקרים לא מועטים של מחלוקות בין היורשים אודות אופן מימוש הצוואה ובמקרים אחרים על עצם תוקפה וכשירותה של הצוואות.
• מחלוקות בנושא ירושה מתפתחות לא פעם לסכסוך משפחתי רחב המגיע לפתחו של בית המשפט ויכול להימשך זמן רב, בשל הליכים מהליכים שונים שיכולים בני המשפחה לנקוט. למותר לציין כי, סכסוכים עקב נושא ירושה מלווים דרך כלל ברגשות מאוד עמוקים הקשורים במרקם היחסים במשפחה ברובד העמוק ביותר, בין האחים או בין הילד להורה הנפטר או להורה הנותר ורק התייחסות נאותה לפן הרגשי יכולה להביא את הסכסוך לפתרון אשר יאפשר המשך יחסים תקינים במשפחה. שכן, פעמים רבות אותם רגשות מודחקים הם אלו אשר מניעים את בני המשפחה ולא דווקא עניין הירושה עצמו.
• מגשר מקצועי וניטרלי יכול לסייע לבני המשפחה לנהל דיאלוג פתוח ולאפשר להם להגיע להבנות ולהסכמות אשר יביאו לפתרון המחלקות וישמרו את מערכת היחסים המשפחתית באופן תקין ומיטבי. פתרון המחלוקת בתחום זה בדרך של גישור מסייעת לממש את רצונו הבלתי כתוב והמשמעותי ביותר של הנפטר והוא שבני המשפחה "יישארו משפחה" במלוא מובן המילה.

גישור בין אחים בנושא טיפול בהורים נתמכים

• הורים מטפלים בילדיהם כל מהלך חייהם עד שאינם יכולים עוד. זה המהלך הטבעי של החיים. הטיפול בהורים הקשישים מלווה בקשרים רגשיים בין ההורים לילדיהם ובין הילדים לבין עצמם ומכאן שמצב זה מעצם טבעו הוא מורכב וגורם לא אחת למחלוקות בתוך המשפחה.
• הגורמים המשפיעים על עוצמת הקונפליקט, תדירותו והמשכיותו ולבסוף פתרונו או אי פתרונו, הם רבים ומגוונים: פסיכולוגיים, אישיותיים, רגשיים, פילוסופיית חיים של המעורבים בקונפליקט, דת, מין [ג'נדר], מצב כלכלי, סטטוס, ציפיות בלתי מתואמות וחוסר איזון בכוח בין בני המשפחה.
• המפתח לפתרון הקונפליקטים המתגלעים במצב זה הוא טיב מערכת היחסים בתוך המשפחה, בין האחים לבין עצמם, ו/או בין הילדים להוריהם. מידת ההצלחה שבה האחים כולם מתמודדים במצבים קשים ובקונפליקטים, משפיעה באופן ישיר על טיב יחסיהם והתייחסותם אחד לשני בהווה ובעתיד.
• יש משפחות בהן נטל הטיפול בהורים מתחלק בין האחים, גם אם לא בצורה שווה. במשפחות אחרות הנטל נופל על אחד מהילדים. אם כך ואם אחרת הרי שבכל אחד מהמצבים עולות שאלות רבות אשר עשויות לעורר מחלוקת: האם בכלל צריך טיפול או שמא לא, סוג הטיפול, נותן הטיפול ודרך הטיפול. כמו כן, נוצרים קונפליקטים עקב הצורך במשאבים לטיפול שיכולים להיות מגוונים, משאב של זמן, כסף או משאב רגשי ומעל כל אלו מרחפים רגשות שכל אחד מבני המשפחה נושא עמו מהילדות ביחס להוריו ו/או לאחיו. גורם משפיע נוסף הוא גירושין ו/או נישואין שניים במשפחה של דור ההורים או של דור הילדים.

דווקא בשל המצב הרגיש והמורכב הזה יש צורך בסיוע של צד שלישי ניטרלי אשר יוכל להתבונן מהצד, להיות קשוב ללא כל מעורבות רגשית, ולסייע למשפחה לקיים דיאלוג ולמקד את השיח, למצוא את המשותף ולקדם את ההסכמות, כך שהמרקם המשפחתי ומערכת היחסים התקינה ישמרו ככל שניתן באופן מיטבי.

גישור בין קרובי משפחה בעסק משפחתי

לעיתים, כשאנו בוחרים שותף לעסק אנו דרך כלל בוחרים באדם שאנו קרובים אליו, מכבדים ומוקירים, אנו מחפשים מישהו שניתן לסמוך עליו ורוצה בטובתנו ובהצלחתנו ומה יותר טבעי מאשר חבר קרוב או בן משפחה?! לעיתים השותפות המשפחתית או העסק המשפחתי נוצרים כמובן מאליו מתוך רצף בין-דורי וכיו"ב.

במקרה הראשון, אכן, יש בכך היגיון רב. אותו אדם קרוב שנבחר, הינו בעל רקע דומה לשלנו, ערכים דומים, השקפת עולם, משלים אותנו וכן הלאה. גם במקרה השני מדובר במהלך טבעי ואולם, בדיוק בשל אותן סיבות שנמנו לעיל, אנחנו מתעלמים, או אפילו נמנעים במכוון, מהשלב "הפורמלי", נמנעים מלדבר לעומק על מטרות העסק, מה הצרכים והאינטרסים של כל אחד מהשותפים, מה היעדים שכל אחד מהשותפים הגדיר לעצמו, מדוע בחרנו בשותף ולא הקמנו עסק לבד, מהם כללי המשחק, איך מתמודדים בשעת מחלוקת, איך מקבלים החלטות.

כמה פעמים שמעתם משפטים כמו: "למה להכניס מקלות בגלגלים?", "למה לחשוב שלילי?. תחשוב חיובי" ועוד אמירות דומות שבעצם עוקפות את הנקודה הקשה יותר או הנעימה פחות, של ניהול שיחה רצינית, עניינית ושקולה או כמו שאומרים "לפתוח את הדברים", מחשש שאולי פתאום נראה כי איננו רואים תמימי דעים לכל אורך הדרך עם השותף העתידי. ייתכן ששיחה כזו תביאנו להבין כי המטרות שלנו ושל שותפינו אינן בהכרח זהות ו"הכי גרוע" אולי נבין שהשותף הפוטנציאלי הוא לא בהכרח השותף האופטימלי שלנו. כל אלו נעשים קשים ביתר שאת כאשר מדובר בעסק משפחתי בעל רצף בין-דורי.
שאלות כמו האם נכון להכניס את הבן או הבת לעסק הינן שאלות קשות ואפילו עצם היותן שאלות "לגיטימית" מוטל בספק. האם הכנסת הדור הבא משמעה כי מחר אנחנו ההורים יוצאים מהעסק בכלל? מי מקבל החלטות? וכן הלאה.

השלב שטרום הקמת השותפות, שלב הבירור, המיפוי ובניית עקרונות השותפות, הוא שלב חיוני וחשוב ביותר ויש לו קשר ישיר למידת הצלחתה של השותפות. (להרחבה בנושא לחץ כאן)

במשך חיי השותפות מתגלעות לא פעם מחלוקות, מגיעים לצמתים חשובים ונדרשים לקבלת החלטות בעלות חשיבות מכרעת לעסק ומתוך כך צצים משברים וחילוקי דעות היכולים להביא לידי ניהול כושל של העסק, לשיתוקו וחמור מכך לפשיטת רגל. מצב זה כשלעצמו הוא קשה ומורכב ופועלים בו רבדים רגשיים המפעילים, מאחורי הקלעים, את השותפים ומניעים אותם לפעולה בדרך זו או אחרת.

כאשר השותפים הם גם קרובי משפחה, הנושא מורכב עשרת מונים שכן לתוך הסיטואציה מתווספת גם מעורבות המשפחות והמעגלים הקרובים לתחום המחלוקות או הסכסוך. יש לקחת בחשבון את המשקעים והרקע הרגשי ואת מערכות היחסים המשפחתיים אשר קדמו להקמת השותפות ומהווים את הקרקע עליה מתנהלת הסיטואציה כולה. יש לפעמים שהרקע המשפחתי ומרקם היחסים המשפחתי הינם איתנים דיים והשותפים יצליחו להתנהל בתוך המשבר בצורה טובה, עניינית ומכבדת כך שגם העסק ייצלח וגם היחסים יישמרו. אולם רבים המקרים בהם עצם היות השותפים קרובי משפחה, ובוודאי אם מדובר בקרבה ראשונה, הורים וילדים, אחים וכן הלאה, מעצימה את הקושי שכן לתוך המשבר נכנסים גם משקעים משפחתיים כאלו ואחרים שהיו קיימים, כמו בכל משפחה, ועולים עתה על פני השטח. כל אחד חוזר לביתו, משתף את בן בת זוגו, ומעגל האנשים המעורבים משפחתית ועסקית, מתרחב. נוצרת סכנה ממשית לפגיעה במערך היחסים המשפחתי וכן לניהול העסק המשותף באופן נכון וענייני.

בשל המצב הרגיש והמורכב הזה, יש צורך בסיוע של צד שלישי ניטרלי אשר יוכל להתבונן מהצד, להיות קשוב, ללא כל מעורבות רגשית, ולסייע למשפחה לקיים דיאלוג ושיח בונה בין השותפים הקרובים. שצד שלישי ממקד את השיח, במטרה למצוא את המשותף ולקדם את ההסכמות, כך שהמרקם המשפחתי ומערכת היחסים התקינה ישמרו ככל שניתן באופן מיטבי והעסק המשפחתי יוכל להצליח ולשגשג.