האופן בו בעל עסק בוחר לנהל סכסוך יכול להשפיע בצורה משמעותית על חיי העסק. גישור עסקי מהווה למעשה המשך ישיר של משא ומתן עסקי אשר נקלע למבוי סתום.

• בחיי עסק מתגלעים לא פעם סכסוכים ומחלוקות אשר ניתן לפתור אותם בגישור. גישור עסקי, הנו תהליך הבא לגשר בין צדדים, יחידים או חברות, במחלוקות עסקיות. הסכסוך יכול להיות פנימי: סכסוך בין שותפים/בעלים, סכסוך בין עובד למעסיקו, או בין ועד עובדים להנהלה. מתגלעים גם סכסוכים בין העסק לביו גורמים חיצוניים: סכסוך בין ספק ללקוח, או בין ספק לעסק על רקע של אספקת סחורה, תשלומים וכיוצא בזה.

• האופן בו בעל עסק בוחר לנהל סכסוך יכול להשפיע בצורה משמעותית על חיי העסק. סכסוך בין שותפים אשר לא מנוהל נכון יכול להוביל לעיתים לפירוק השותפות וגרוע מכך להוביל לניהול כושל ולפשיטת רגל של העסק.
• סכסוכים ומחלוקות הינם חלק טבעי בחיי כל עסק, השאלה היא איך אנו בוחרים להתנהל במצבים הללו. לאופן בו נבחר להתנהל יש השלכה ישירה על העסק. בכל עסק רצוי להימנע מהוצאות מיותרות או בלתי צפויות. גישור עשוי לסייע בפתרון מחלוקות עסקיות בצורה מהירה ויעילה שכן, בקיום דיאלוג ומשא ומתן אנו יכולים להביא לפתרון הבעיה ללא צורך בפניה להליך משפטי אשר עשוי להמשך זמן רב ויגרור הוצאות מיותרות, בדרך כלל גבוהות.
• בבסיס כל קשר בין עסק לעסק, בין עובד למעביד, בין ספק ללקוח, גלום אינטרס. לגבי רבים המילה אינטרס היא בעלת הקשר שלילי ואולם, טעות נפוצה לחשוב כך. אינטרס מגלם צורך המהווה בסיס ומניע להתנהגות. אינטרס יכול להיות דבר מוחשי או לא מוחשי שאחד הצדדים רוצה להשיג. הוא יכול להיות גם מניע, אילוץ או הכרח, אשר גורם לאדם לפעול. למעשה אילו יכולנו לספק את כל צרכינו החומריים והרגשיים כאחד כמו "משק אוטרקי" הרי שלא היינו באים באינטראקציה. בפועל, לכולנו ישנם צרכים רגשיים וחומריים ובדרך כלל אנו צריכים אותם ממישהו חיצוני לנו. באופן טבעי אנו מנהלים משא ומתן או מתקשרים בכדי להשיג את הדרוש לנו. בשלב זה אנשים בדרך כלל ייטו יותר להביא את הצורך שלהם או את רצונם בצורה ישירה באופן יחסי.
• כאשר מתגלע סכסוך חשוב מאוד להבין מהו האינטרס, מהו הצורך, של כל צד בסכסוך. נשמע פשוט, אך אין זה מובן מאליו. פעמים רבות נגלה כי בעת משבר, מחלוקת או סכסוך המהווים בהחלט סוג של משבר, לא קל לאנשים לחשוף את הצרכים שלהם בצורה ישירה וזאת מסיבות מגוונות. כתוצאה מכך יקשה להבין מה באמת עומד על הפרק, איפה הבעיה ומכאן שיהיה קשה למצוא פתרון. יש לקחת בחשבון שכאשר מדובר במגזר העסקי, התופעה של אינטרסים חבויים מקבלת משנה תוקף שכן הדינמיקה בעולם העסקי היא בדרך כלל דינמיקה חזקה ואף כוחנית לעיתים, ובעלי עסקים, או בעלי תפקידים בכירים בעסק, ייטו עוד פחות לחשוף אינטרסים שכן זה נחשב בדרך כלל כטעות או כחולשה. בדרך כלל, מה שיציגו הצדדים לסכסוך אלו עמדות.
  עמדה בשונה מאינטרס, הינה בדרך כלל פעולה, או אמירה דקלרטיבית המייצגת את מה שהדובר אומר ובדרך כלל מאוד מאמין, שהוא רוצה. עמדה הינה, ברוב המקרים, מכוונת פעולה.

• תפקידו של המגשר הוא להקשיב לצדדים, ללמוד אותם ואת המחלוקת ולנתח את מהותה האמיתית. זאת, במטרה לסייע לצדדים להבחין בין עמדות לבין אינטרסים, לשמוע עמדות ולהניע את הדיון והגישור למרחב של אינטרסים, כיוון שהאינטרסים מהותיים יותר מהעמדות. כאשר מנהלים דיון ברמה של עמדות בדרך כלל נגיע למבוי סתום שכן, עמדה, כאמור, הינה דבר מאד מעשי ומכוון פעולה והצדדים יכולים להיתקע כשהם מגיבים זה לעמדותיו של זה, במקום להיפגש במישור האינטרסים המאפשר לצדדים להביע את צרכיהם ורצונותיהם בצורה ישירה יותר, ובכך לפתוח את הדיון למגוון רחב יותר של פתרונות, לגבש הסכמות ולבטאן בהסכם מסודר.

• מערכת בתי המשפט בארץ מעודדת פנייה לגישור חיצוני על מנת לחסוך עלויות שרותיהם של עורכי דין ועל מנת להקל על העומס הרב בתיקים המגיעים אליה.

• בתום הליך גישור עסקי ניתן (לא חובה) להגיש את הסכם הגישור אשר הושג בין הצדדים לבית המשפט על מנת שייתן לו תוקף של פסק-דין. ניתן להגיש את הסכם הגישור שהושג בין הצדדים לאישור בית המשפט, בין אם הצדדים הגיעו להליך הגישור בדרך של הפניה מבית המשפט ובין אם הגיעו מיוזמתם. מתן תוקף של פסק-דין להסכם הגישור מהווה כלי חשוב באכיפת ההסכם היות וכך במקרה של הפרה, ניתן לגשת עם ההסכם ללשכת ההוצאה לפועל וכן להשתמש במגוון הכלים המשפטיים הקבועים בחוק. חשוב לציין כי אין הכרח להגיש את ההסכם שהושג בהליך של גישור עסקי לאישורו של בית המשפט היות ולא מדובר בהסכם גירושין. כשעסקינן בהסכם גישור שאינו לגירושין ניתן להסתפק בחתימת הצדדים על ההסכם וחוזקו של ההסכם שווה ערך לכל חוזה אחר והכל בכפוף לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973, לסעדים אשר נובעים מחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970 ולהוראות כל דין.
  גישור עסקי מהווה למעשה המשך ישיר של משא ומתן עסקי אשר נקלע למבוי סתום ומגשר ניטראלי מיומן, אשר אינו מהווה צד לסכסוך, למעשה רותם את כישורי הצדדים ויכולותיהם לשאת ולתת, בצירוף מיומנותו, בכדי לחלץ את הצדדים מהמצב אליו נקלעו עד למציאת פתרון וניסוחו לכלל הסכם.
  
  
• תהליך הגישור הינו חסוי מכאן שההסכמות בין הצדדים אינן מהוות תקדים והצדדים מתחייבים לשמור על סודיות בהתאם להסכמות ביניהם. מדובר בהליך שהוא מהיר ויעיל משמעותית בהשוואה להליכים משפטיים. במסגרת הגישור מגיעים הצדדים לפתרון טוב המוסכם עליהם וכך נמנעים ממצב של מנצחים ומפסידים ומלקיחת סיכון שיכולה להיות משמעותית לעסק.